מצמצמים לי את החופש
- עידית וגנר
- 25 במאי
- זמן קריאה 5 דקות
כל מה שקשור לחופש מתגמד מאוד כי יש לנו חטופים בעזה. אז הפעם אני חוקרת סיטואציה בה אני מרגישה שמצמצמים לי את החופש, ואני כותבת את זה ברעד.
רקע, צוף הכלבלב שלי בן 9, אומץ בגיל 8 חודשים בערך. אחרי שנה התגרשתי ומאז לא מסכים להישאר לבד בבית. כלומר, הוא נובח כל הזמן ליד הדלת בהיסטריה. החיים שלי נראו כמו אמא לתינוק יונק - כל הזמן חיפשתי חברים ושכנים (שהפכו לחברים) שיוכלו להיות איתו כשאני לא בבית. באוגוסט לפני כמעט 3 שנים, הצטרף אלינו איציק, כלב מבוגר שנשאר לבד בלי בעיה. ביוני לפני בדיוק שנה, צופי החליט שהוא נשאר עם איציק בבית! מאז נשאר 10 חודשים עם איציק והרגשתי שקיבלתי את החופש במתנה. אמהמה, לפני חודשיים צוף ישן לילה אצל חבר והייתה שם אזעקה ויומיים אח"כ הוא היה לבד בבית עם איציק באזעקה. מאז שוב הוא לא מוכן להישאר לבד. עכשיו אנחנו עם הומיאופתיה והרבה ניסיונות להרגל הדרגתי, נשאר כבר שעה לבד עם איציק.
אם הבנתם את הפלונטר עד כה, תצטרפו אלי...
מתוך דף שפוט את רעך
סיטואציה:
אתמול אחה"צ, אני מתכננת יציאה לחוות החופש, אעדר כ- 5 שעות ועדיין לא מצאתי סידור לצוף.
סעיף 1. אני מיואשת מצוף כי הוא מצמצם לי את החופש.
סעיף 2. אני רוצה שצוף יישאר לבד בבית.
סעיף 3. צוף צריך ללמוד להתגבר על הקושי שלו.
סעיף 4. אני זקוקה לצאת מהבית בלי מתח.
סעיף 5. צוף: מתיש, מאכזב.
סעיף 6. אני לא רוצה לחוות שוב לעולם שאני כבולה לבית.
יאללה לעבודה
חקירת סעיף 1 מדף השיפוט בסעיף אחד ניקח את החלק השני לחקירה:
משפט לחקירה: צוף מצמצם לי את החופש.
השאלות:
1. האם זאת האמת? כן
2. האם אני יכולה לדעת בוודאות שזאת האמת? כן
3. איך אני מגיבה, מה קורה לי כשאני מאמינה למחשבה "צוף מצמצם לי את החופש"?
כולי במתח ואני מרגישה שהזמן עוצר מלכת. מה אני עושה עכשיו? למה הכל כל כך מסובך, איך שוב אני תקועה עם המצב הזה לעוד כמה שנים? כשאני חושבת רחוק קדימה אני נכנסת ליותר ייאוש. כל מאות הפעמים שאני מבקשת טובות מאנשים שיהיו איתו, אני מרגישה מטרידנית ונזקקת. אני מרגישה גם שאני נכשלת בתקשורת איתו, אני לא מבינה אותו ולא מצליחה לשנות את ההתנהגות שלו. אני גם מאשימה את עצמי כי אני כן מבינה שההתנהגות שלו קשורה לאיזה שיקוף מולי. החרדות שלי שאני מעבירה אליו. ויש לי ברוך השם לא מעט חרדות בתחומים מגוונים. אז אני מרגישה שאין עתיד בקטע הזה, לא יהיה באמת שינוי. עכשיו הוא נשאר שעה לבד עם איציק ומה יהיה כשאיציק לא יהיה איתנו? איציק כבר קשיש. אני כועסת על צוף שהוא נשאר לבד 10 חודשים ופתאום התהפך שוב. איזה פספוס. אני לא בטוחה מה גרם לשינוי אבל זה מחליש בכל אופן. כל הגוף שלי מרגיש כבד, עייף. בא לי לשכב על הספה ולעשות כלום. כמה אנרגיה כל פעם כדי לצאת מהבית. יש לי טינה גדולה כלפיו על שהוא לא נשאר לבד וכובל אותי ויוצר את כל הבלאגן הזה לפני יציאה. אני מסתכלת עליו בעיניים לא טובות, ממש פיזית, ואז מרגישה אשמה על זה שאין לי חמלה כלפיו. הוא כל כך מתוק ואהוב. אבל זה רק כשהוא מתנהג כמו שאני רוצה? מה זה אומר עלי? ולמה כשצץ קושי אני ישר מתעייפת ואין לי כח? ישר אני ב mode של מסכנות ורוצה שכל העולם יעזור לי. אני צריכה להחזיק את עצמי במאמץ להמשיך לתכנן ולתפקד רגיל למרות הכעס, הייאוש ושאין לי כח. תמיד רציתי חופש, לגור איפה שאני רוצה, לעבוד כמה ובמה שאני רוצה, ללמוד מה שאני רוצה, והכי רציתי עצמאות מכולם, לחיות סולו בלי צורך לבקש טובות, לקבל מההורים שלי כסף, או כל דבר דומה. להסתדר בעצמי. וזה לא קורה, אולי לא קרה עד היום. וצוף מציף את התחושה הזו של הנזקקות שלי. כל פעם שאני מבקשת שיהיו איתו.
4. מי אהיה באותה הסיטואציה בלי המחשבה "צוף מצמצם לי את החופש"?
קודם כל אסתכל עליו בעיניים טובות, בחמלה, כמו שאני רוצה להיות בשבילו. יפתח ערוץ תקשורת כן בנינו של הקשבה ולא של תלונות שלי ובקשות שלי. בא לי להרים ולכווצ'ץ' אותו. אבין שההתמודדות הזו היא חלק מהחיים שלי וזה ספציפית לא הזמן להתעסק עם ה"למה". אבל כן לפנות לזה זמן ייעודי כי זה מאוד חשוב להתפתחות שלי, גם בחיים בנוגע לתלות ועצמאות, גם בשבילו שירגיש שהוא מסוגל להיות לבד בבית, וגם בשביל הקשר שלנו.
5. היפוכים:
משפט- צוף מצמצם לי את החופש.
היפוך לניגוד: צוף מרחיב לי את החופש.
דוגמה: מי אמר שחופש זה לצאת מהבית מתי שאני רוצה? צוף מרחיב לי אפשרות להרגיש איך זה לבקש עזרה ולקבל אותה בלב רחב ובלי תנאים ותמורה מכל כך הרבה אנשים. כלומר, הוא מרחיב לי את החופש להיות יצירתית במציאת פתרונות, הוא מרחיב את מעגל האנשים שאני מכירה ומקבלת מהם גם השראה לנתינה. זה נהדר. אמנם הייתי בהודיה גדולה לכל מי ששומר עליו ועכשיו אני גם מבינה בלב כמה זה מרחיב את הנתינה שלי.
היפוך לאחר: אני מצמצמת לצוף את החופש.
דוגמה: כשהתקשורת בנינו לא מיטיבה ברור לי שההתנהגות שלי גורמת למצוקה שלו. אני לא מטפלת במצב הזה מהשורש, לא רוצה להוציא מלא כסף על הטיפול בנושא הזה. ולכן אני לא נותנת לו סיכוי להרפא באמת ולהשאר לבד בבית גם בלי איציק. אני מדחיקה את המחשבות של מה יהיה כשאיציק לא יהיה איתנו ולא מאפשרת לצוף לחיות בלי החרדה בלי קשר אלי או לאיציק.
היפוך לעצמי: אני מצמצמת את החופש לעצמי.
דוגמה: כשאני לא מטפלת בבעיה מהשורש ולא תוקפת אותה מכל הכיוונים - הומיאופתיה, תקשורת ואילוף - אני לא נותנת צ'אנס אמיתי שיהיה לי חופש בנושא הזה. אני תלויה באיך צוף מפרש דברים היום ואיך יפרש אותם מחר. אני גם לא נותנת לעצמי חופש להנות מהנתינה של כל מי ששומר עליו, אני תמיד מרגישה כיווץ וחובה כלפיהם, ולא נעים לי. למרות שצוף תמיד מתקבל באהבה ובנתינה כנה.
קופצת לסעיף 5 בדף השיפוט
נעשה היפוך למילה הופכית והיפוך לעצמי. צוף:
צוף מתיש - צוף מרענן, אני כן יוצאת מהבית וצריכה לעשות יותר תכנון כדי שאוכל לצאת, כל שינוי מוציא מהשגרה ומרענן איתו משהו. אני מרעננת קשרים עם אנשים ממש מקסימים. אני מרעננת את החשיבות של להיות עם צוף בתקשורת ולעזור לשנינו בנושא של חרדות. אני מתישה את עצמי כשאני נלחמת במה שקורה עכשיו ולא יוצאת עם תכנית פעולה, יקרה וארוכה ככל שתהיה כדי לפתור את הנושא הזה במלואו, עד כמה שאפשר. כל עוד אני לא רואה פתרון לטווח ארוך, אשאר מותשת.
צוף מאכזב - צוף עונה על הציפיות. כן, משהו השתנה והוא נכנס לחרדה שוב. אני יכולה להבין את זה. גם בבית יש מתח ודברים משתנים אז אני יכולה להבין שסף החרדה שלו גבוה. בטח עם כל האזעקות שאני לומדת פחות להלחץ מהן ולהלחיץ אותו. צופי הוא באמת מראה שלי בנושא הזה, הוא גם כמו מורה שלי ונושא בנטל של החרדות שלי. אז כשהוא מראה חרדה אני יכולה לסמוך עליו שמשהו בי מעורער וזקוק לטיפול ושינוי. מתוק שלי. אני מאכזבת. כן, אני מאכזבת שאני לא מטפלת בבעיה ועוזרת לו. אני מאכזבת שלמרות שאני יודעת מה האידאל בטיפול, אני לא עושה את זה ומשאירה את שנינו בלופ.
סעיף 6 בדף השיפוט
זו המחשבה שלאורה אני עונה על כל הדף ולא מוותרת עליה אף פעם.
מחשבה: "אני לא רוצה לחוות שוב לעולם שאני כבולה לבית."
שינוי - אני מצפה בכיליון עיניים לחוות שוב שאני כבולה לבית. דוגמה: כשאני מרגישה כבולה לבית אני מרגישה פחד נוראי להיות בתלות הזאת. אני חושבת שזה פחד שממש משתק אותי. שלא יהיה מי שאוכל להיעזר בו. אני מבינה שהגיע הזמן להתעמת עם הפחד הזה. להבין אותו לעומק ולחקור מה שם כל כך מפחיד. המצב הזה כבר קרה לזמן קצר. בפועל הסתדרתי טוב מאוד, ברגש זה השאיר משקע לא טוב. כן, הגיע הזמן לטפל בזה. אז אני מצפה בכיליון עיניים להעמיק החוויה הזו כדי לצאת ממנה עם רגש תומך ולהרגיש ושאני חופשיה ממנה.
הצטרפו אלי ביום שלישי הקרוב למפגש EXPLORE. כרגע המפגשים ללא עלות. בחודש יוני המפגשים יהיו בימי ראשון.
Comentarios