שוב הריטלין לא משפיע. קרה לי כבר כמה פעמים שאחרי כשלושה חודשים הריטלין פתאום לא משפיע. זה מאוד מורגש ממש בתוך כמה ימים ירידה בתפקוד שלי, ביעילות. ואתמול שוב זה קרה.
דף שפוט את רעך
סיטואציה:
אתמול בערב אני מתבוננת אחורה על כל היום ורואה שלא עשיתי את רוב מה שתכננתי.
(תיאור הסיטואציה הוא כמה שיותר קצר: זמן, מקום, מה קרה בלי הסתבכויות ורגשות).
סעיף 1. אני מאוכזבת מעצמי כי אני לא זזה בלי ריטלין.
סעיף 2. אני רוצה שהריטלין פשוט יעבוד לאורך זמן.
סעיף 3. אני צריכה שהריטלין ייתן לי ביטחון קבוע.
סעיף 4. אני זקוקה לדעת שמה שתכננתי לעשות יעשה.
בסעיף 5 אני מנסה לכתוב על הריטלין לראות מה קורה בזמן "העבודה". לכתוב על הריטלין זה בדיוק החלק שבי שנכנס לכמו מדיטציה קלה וחושב וכותב בצורה אוטומטית, בלי שיפוט, מכאן הרבה פעמים אני מגיעה לתגליות קטנות או גדולות לגבי דפוסי המחשבה שלי ולפעמים גם לרעיונות על דרך פעולה.
מה אני חושבת על ריטלין: מאכזב, מייאש, הבטחה לא ממומשת, תוקע, לא אמין.
סעיף 6. אני לא רוצה לחוות שוב לעולם, ישיבה מול רשימת המשימות בתחושה של חוסר אונים. החוויה היא חוויה של כישלון.
העבודה
סיטואציה: אתמול בסוף היום אני רואה שלא עשיתי את הדברים החשובים ברשימת המשימות.
סעיף 1 מדף השיפוט. ניקח לחקירה את החלק השני של המשפט: אני לא זזה בלי ריטלין.
1. האם זאת האמת באותה סיטואציה שאני לא זזה בלי ריטלין? לא
2. (מדלגת על השאלה מפני שעניתי כן בסעיף 1).
3. איך אני מגיבה, מה קורה כשאני מאמינה למחשבה אני לא זזה בלי ריטלין באותה סיטואציה.
אני תופסת את הראש בייאוש. דוחה משימה שקל לי לעשות כדי להמשיך ולנסות לעשות מה שתכננתי ויותר חשוב שאעשה. אני יורדת על עצמי וכל הזמן חושבת על זה שאיך עוד פעם הריטלין לא עובד וישבתי יום שלם בלי לעשות משימה אחת חשובה מתוך שלוש חשובות. אני חושבת על תירוצים, מצב הרוח שלי לא משהו באופן לא ברור (אולי לפני מחזור?), אבל לא ממש מוצאת תירוצים. אני כל כך מתבאסת שחזרתי לתבנית של לעשות כלום במשך יום שלם למרות שיש לי את כל התנאים לעשות מה שתכננתי. המחשבות שלי מתרוצצות לכל הכיוונים בנסיון להבין איך שוב נכשלתי באותו מקום? מייאש אותי להיות כל כך תלויה בריטלין. אני מרגישה כמה לחוצה אהיה ביומיים הקרובים בגלל שלא עשיתי מה שתכננתי. אני כועסת ומאוכזבת ומיואשת מעצמי על כך ששוב נפלתי. מגיע סוף היום ואני בחוסר אונים. אני מרגישה מסכנה ולא מבינה למה זה מגיע לי הרי אני עובדת כל כך קשה על הרגלים ואסטרטגיות לייעול. אז איך הריטלין כל כך משפיע? למה אני לא מצליחה בלעדיו? אני חושבת שאולי יש לי איזה דפוס שפעם בשבועיים תמיד יש איזה יום כזה ואני עוד יותר מתוסכלת כי כל הימים האבודים האלה מצטברים לי בראש. אני רואה את המטרות שלי מולי ומרגישה שאני חוטאת להן ולעצמי. איזו אכזבה.
4. מי אהיה באותה הסיטואציה בלי המחשבה אני לא זזה בלי ריטלין.
בערב בחרתי לעבוד על משימה שהיא כמעט אוטומטית עבורי ולוקחת כשלוש שעות. לא תכננתי לעשות אותה באותו הזמן אבל אני יכולה לראות שהיא מפנה לי זמן בעוד יומיים. אני יכולה לראות את כל מה שכן עשיתי. את הטלפונים שקידמו אותי, את העיצובים הגרפיים לעסק שלא תכננתי לעשות אבל עשיתי, את הסיעור מוחות שלי עם עצמי על דרכים חדשות לשיווק. אני פתאום רואה שבזכות זה שאין לי טלוויזיה לפחות לא ישבתי יום שלם על איזה בינג' כמו לפני שנה כשהטלויזיה קרצה לי מהסלון "רק לפרק אחד מנוחה ואז תחזרי לעבוד בכוחות מחודשים". אני רואה גם שלא נכנסתי למיטה לנוח רק חצי שעה לצבור אנרגיות. אשכרה כן הייתי בעשייה כל הזמן. לא מה שתכננתי לעשות אבל לא שרפתי זמן. אוכל לעודד את עצמי ולחזק את עצמי על כך. איזה יופי שכן יש הרגל או דפוס שנשבר. זה די מדהים האמת. כולי מחוייכת ושמחה. אני אפילו מרגישה שאני קצת מגזימה עם התחושה הזו, רגע, אתן לה מקום ותנועה פיזית שתחזק את ההכרה הזו.
היפוכים: מחשבה: אני לא זזה בלי ריטלין.
היפוך לניגוד: אני זזה בלי ריטלין.
דוגמאות: סיימתי לערוך המון צילומים עבור לקוחה שביקשה שאספיק לערוך אותן לפני הזמן שהבטחתי. זה משמח אותי שהיא קיבלה אותם קודם. הייתי עם הבת שלי ובישלתי (שונאת לבשל). עיצבתי כרטיס ביקור חדש. פרסמתי סדנאות. עיצבתי הזמנה להתארח בפודקאסט ופרסמתי אותה. גם זה די הרבה תכלס, והיו עוד כמה דברים בסידור הבית וארגון.
היפוך למחשבה: במחשבות שלי אני לא זזה בלי ריטלין.
דוגמאות: כן, כל היום המחשבות שלי רצות סביב האכזבה מהריטלין והאכזבה מעצמי. אני לא רואה או לכל הפחות מקטינה מאוד את מה שכן עשיתי כל היום. אני גם לא מעריכה את המאמץ שלי כן לעשות אפילו אם לא עשיתי את הדברים החשובים ברשימה. במחשבות שלי אני מול הטלוויזיה או צוברת כוחות במיטה, אני לא בעשייה מול המחשב ובטלפונים כמו שבאמת הייתי.
היפוך למילה הופכית: (אני מחפשת מילה הופכית ל"לא זזה" ול"תקועה"). אני בזרימה של עשייה בלי ריטלין.
דוגמאות. איזה יופי, אני קולטת שגם שהריטלין לא משפיע אני לא בורחת למיטה או לבינג'. אני ממשיכה להיות יצירתית ואני גם מפנה לי זמן מהמשימות של עוד יומיים באופן מאוד מודע. כל הכבוד לי! וכן, יש לפחות 5 משימות שסומנו ב-V ברשימת המשימות היומית.
אני מרגישה כל כך טוב ומרשה לעצמי לעבור לסעיף 6 בדף השיפוט: אני לא רוצה לחוות שוב לעולם, ישיבה מול רשימת המשימות בתחושה של חוסר אונים. החוויה היא חוויה של כישלון.
עבודה על סעיף 6: אני מצפה בכליון עיניים לשבת מול רשימת המשימות בתחושה של חוסר אונים וחוויה של כישלון.
איך זה יכול להיות נכון? לא דמיינתי שחקירה של סעיף אחד יכולה להראות לי כמה התקדמתי בחודשים האחרונים בכל מה שקשור להרגלים שלי. כמה העבודה הקשה על שינוי, פגישות עם מאמנת קרן חדד טאוב חכמה ומופלאה פעמיים בשבוע, יישום תרגילים ועיצות מהפוסט המועיל בייקום אנשי הקשב. יישום משימות מהספר האגדי "חשוב והתעשר הגרסה המקורית" של נפוליאון היל. אני יכולה לראות כמה התקדמתי בצעדי ענק ממש. כמה כל שבוע מביא איתו שינוי והצלחות ודיוק בכל תחום בחיים. והינה עם ריטלין מאכזב אני יכולה לראות שאני ממש ממש לא מאכזבת, אני מפתיעה את עצמי. וואו. אני מסכימה לשבת מול רשימת המשימות בתחושה של חוסר אונים וחוויה של כישלון כדי שאוכל לעשות את העבודה ולראות מול העיניים כמה אני מצליחה, לומדת ומתקדמת.
די מגניב שמשימת כתיבת הפוסט שהייתה לי אתמול ולא הצלחתי לכתוב קוראת היום Big Time. איזה כיף לי שיש לי הרגל חדש- פוסט כל שבוע! ש(כמעט) מצליח לי ב 100%.