חוסר רגישות
- עידית וגנר
- 4 במאי
- זמן קריאה 4 דקות
אני מדריכה בחוות החופש, מרכז חינוכי חברתי ובית משקם לבע"ח שניצלו מתעשיות המזון.
מתוך דף שפוט את רעך
סיטואציה:
לפני כחודש במהלך סיור משפחות בחווה, אני מסבירה על המחיר שהעיוות הגנטי גובה מתרנגולים/ות מתעשיית הבשר ואחד המבקרים מצביע על אחד התרנגולים ואומר לחבר שלו "תראה, הוא מתאים בדיוק לגודל של התנור שלי".
סעיף 1.
אני נגעלת והמומה מהמבקר כי הוא חסר רגישות לסיטואציה.
סעיף 2.
אני רוצה שהמבקר יגיד סליחה על מה שאמר.
אני רוצה שהמבקר יעוף לי מהעיניים.
סעיף 3.
המבקר צריך להתבייש.
המבקר צריך להבין איפה הוא נמצא.
המבקר צריך להיות רגיש.
סעיף 4.
אני זקוקה שהמבקר יבין את הסבל שעוברים התרנגולים.
סעיף 5.
המבקר, אידיוט, טיפש, חסר טקט.
סעיף 6.
אני לא רוצה לחוות שוב לעולם שאני חסרת אונים במקום לענות בצורה חכמה. להרגיש מובסת.
יאללה לעבודה!
בסעיף אחד ניקח את החלק השני לחקירה:
מחשבה לחקירה: "המבקר חסר רגישות לסיטואציה".
חקירת המחשבה:
1. האם זאת האמת? כן
2. האם אני יכולה לדעת בוודאות שזאת האמת? כן
3. איך אני מגיבה, מה קורה לי כשאני מאמינה למחשבה, "המבקר חסר רגישות לסיטואציה"?
אני מתכווצת, מזלזלת בו מאוד, לא מאמינה שאמר דבר כזה פוגעני, הוא כבר ידע שאני טבעונית ונמצא במקום שדיברנו בו על שריר חמלה ועוד דברים. אני רוצה שיסתום, שיתכווץ כמוני, אני רוצה לפגוע בו. אני נושמת עמוק ועושה פרצוף קטן של התעלמות רועמת שיראה שלא נוח לי אם ההערה שלו. אני שופטת את המשפחה שלו והחברים שבאו לסיור. אני רוצה לקחת אותו לשיחה ולהתעמת איתו על ההערה דווקא במקום הזה, שיבין מה שעשה. אני לא מבינה בכלל איך אפשר להיות כל כך חסר רגישות. אני נמצאת לגמרי בעסק שלו, אין לי שום יכולת השפעה על מה שהוא קולט בסיור ואיך הוא מפרש את מה שאני אומרת. אני מנסה לחשוב למה הגיעו לסיור, אולי חשבו שזו פינת ליטוף או משהו דומה להעביר בו יום עם הילדים. הוא לא מתאים לי למקום ומעציב אותי כל כך. אני מסתכלת על התרנגולים והמחשבות הולכות לעתיד, עם אנשים כמוהו אין סיכוי לשינוי עבור התרנגולות והתרנגולים האלה, זה מייאש אותי. הכי אני רוצה שמישהו או משהו ישנה את דעתו, וגם שמישהו בקבוצה יגיד לו משהו. כבר סימנתי אותו עוד קודם בסיור והמשפט שאמר רק מחזק את הדיעה שלי כלפיו.
4. מי אהיה באותה הסיטואציה בלי המחשבה "המבקר חסר רגישות לסיטואציה"?
בלי המחשבה אני יכולה לחשוב ברציונאליות, לענות לו בצורה חכמה ולא להתקפל. אני יכולה לשאול אותו למה הוא התכוון וליצור איזה שיח כן ולא מתלהם כמו השיח שיש לי בראש.
5. היפוכים:
מחשבה- "המבקר חסר רגישות לסיטואציה".
היפוך לניגוד: "המבקר לא חסר רגישות לסיטואציה".
דוגמאות: הוא לא הרים תרנגול והדגים עליו. הוא אמר את זה לחבר ולא לי.
היפוך לאחר: "אני חסרת רגישות כלפי המבקר".
דוגמאות: כמו שעניתי קודם בסעיף 3, אני מסמנת אותו כאיש רע ואכזר ולא רוצה שום אינטראקציה חביבה איתו כל הסיור.
עוד היפוך קשור: אני חסרת רגישות לסיטואציה".
דוגמא: משיחות שדיברתי אח"כ עם מדריכות אחרות, אני מבינה שיכולתי למנף את האמירה הזו לטובת הסיור, לשאול שאלות שקשורות במקום להתעלם ולתת לאמירה הזו לשקוע אצל שאר המבקרים.
היפוך לעצמי: אני חסרת רגישות לעצמי".
דוגמאות: אני חושבת שאני מדריכה גרועה בגלל שלא הגבתי במקצועיות. אני מתוסכלת שלא הגבתי. אני לא נותנת מקום לכאב שלי על האמירה הזו אלא הופכת את הכאב לשיפוט וכעס ועצבים והאשמות.
קופצת כאן לסעיף 4 בדף השיפוט:
מחשבה לחקירה: "אני זקוקה שהמבקר יבין את הסבל שעוברים התרנגולים."
1. האם זאת האמת? כן
2. האם אני יכולה לדעת בוודאות שזו האמת? כן.
3. איך אני מגיבה ומה קורה כשאני מאמינה למחשבה: "אני זקוקה שהמבקר יבין את הסבל שעוברים התרנגולים"?
אני ממש מבולבלת מההערה שלו, לא מצליחה להבין איך הוא לא מבין כמה סבל הם עוברים בחיים הכל כך קצרים שלהם, הרגע אמרתי את זה. מה הוא לא קולט? הגוף שלי נחלש, הריכוז שלי נחלש. אני מרגישה חסרת כוח והשפעה, כאילו אני שקופה לגמרי. אין לי טיפת סבלנות אליו. אני בעסק שלו וקשה לי להבין שאין לי השפעה עליו, שלא נגעתי בו. אני זקוקה שהוא יבין את הסבל שלהם כי הוא מייצג עבורי אוכלוסיה ענקית של אנשים, ואם אני לא נוגעת בו אז אני משליכה את זה על האכזריות בעולם, הכל מתעצם בסבל והסיכוי שיהיה יותר טוב הופך לקלוש.
4. מי אהיה באותה הסיטואציה בלי המחשבה: "אני זקוקה שהמבקר יבין את הסבל שעוברים התרנגולים"?
יכול להיות שתגיע למבקר תובנה אח"כ ויכול להיות שלא, זה לא בידיים שלי, קצת צניעות. אם יבין שמה שאמר היה לא רגיש או יבין את הסבל, זה בידיים שלו, אולי יחלחל. בלי המחשבה, אולי לפחות אשמע אותו, תהיה לי טיפת סבלנות למה שהוא חווה רואה ומרגיש. אבין שהוא אחד, שאחרים בקבוצה לגמרי איתי ולא אתן לא לצבוע את כל האנושות במצב של סובלים וגורמים לסבל. אכניס את ההערה שלו לפרופורציה בתוך הקבוצה.
היפוכים.
מחשבה: "אני זקוקה שהמבקר יבין את הסבל שעוברים התרנגולים."
היפוך לניגוד: "אני לא זקוקה שהמבקר יבין את הסבל שעוברים התרנגולים."
דוגמא: אני יכולה ממש ללמוד מהסיטואציה הזו איך לנהוג בפעם הבאה, כי יש מידי פעם תגובות כאלה. הפעם הבאה תהיה קלה יותר כי אבין שתגובה היא חשובה, *השיח הוא שחשוב.
היפוך לאחר:
"אני זקוקה להבין את המבקר."
ארגיש יותר טוב בסיטואציה אם לא אהיה כל כך שיפוטית ואדבר איתו אוכל להביא למשהו אחר, לפחות יהיה פתח למשהו אחר, חדש מאשר ההתעלמות הלא התעלמותית שלי שמשאירה טעם לא טוב ושל עליונות. אם אנסה להבין את האמירה שלו אולי ארגיש יותר טוב בכך שלפחות ניסיתי.
היפוך לעצמי: "אני זקוקה להבין את הסבל של עצמי."
כשאני מבינה שעשיתי מההערה הזו השלכה על האנושות והסבל שבני אדם גורמים, אני מבינה שאני סובלת מאוד ולא יכולה להגיב, התחושה משתקת אותי. שאכניס את הסיטואציה לפרופורציה אוכל להגיב עניינית. אני יכולה להכיל גם את זה שבאמת כואב לי לשמוע את מה שאמר באותו רגע ושעם הכאב הזה אני יכולה לעבוד, לדבר ליצור שיח.
קופצת לסעיף 6 בדף השיפוט
אני לא רוצה לחוות שוב לעולם שאני חסרת אונים במקום לענות בצורה חכמה. להרגיש מובסת.
היפוך לסעיף 6. אני מוכנה לחוות שוב שאני חסרת אונים במקום לענות בצורה חכמה. להרגיש מובסת.
דוגמא: קשה להרגיש מובסת, אבל אני מוכנה להרגיש את התחושה הזו בשביל לחקור אותה ולבדוק איך אני מעמידה דברים בפרופורציה. לבדוק האם ניפחתי משהו ספציפי נקודתי למשהו גדול הרבה יותר שמשתלט עלי. ואז אולי אהיה מסוגלת לצאת מהלופ.
תודה על ההקשבה (-:
נתראה ב- EXPLORE, יום שלישי הקרוב בשעה 20:00–21:15
עידית
Comments