עוד פעם חוסר ביטחון ודימוי גוף מקולקל

יכול להיות שהנושא הכי עקבי בחיי הוא חוסר הביטחון לגבי המשקל ודימוי הגוף המקולקל. חוץ מזה שאבא שלי (כפרה עליו) מעיר לי כשאני לוקחת מנה שנייה של אבטיח יש לי עוד מיליון מקרים של הערות מגעילות מילדים בכיתה למשל. אבל הכי הכי קשה איתי זאת אני. למה אני לא שמחה בהצלחה שלי? סיגלתי לעצמי מנהגים שקשורים לדימוי העצמי הנמוך שאשכרה קשרתי אותם לדברים אחרים לגמרי. למשל את רוב הבגדים שלי אני מקבלת מחברות, עוד מעט בגדים אני קונה יד שנייה ואחוז פצפון קונה חדש. אקולוגי וזה, נכון. אבל גם בגלל שבתוכי (עם יד על הלב) אני לא מרגישה ראויה לבגד חדש. אני מקצרת כאן כי הנושא כבד עלי. בקיצור, קופצת "לעבודה".



מתוך דף שפוט את רעך


סיטואציה: היום בחנות אני מודדת סווצ'ר מידה מדיום ומחליטה לקנות סמול.

משפט לחקירה, סעיף אחד:

אני (רגש) על ___ בגלל ש:________.

אני במתח מעצמי בגלל שאני לא יודעת מתי אעלה שוב במשקל.


בשלב לה בסעיף אחד ניקח את החלק השני לחקירה:

אני לא יודעת מתי אעלה שוב במשקל.


העבודה


משפט לחקירה: אני לא יודעת מתי אעלה שוב במשקל.

1. האם זאת האמת? כן

2. האם אני יכולה לדעת בוודאות שזאת האמת? כן

3. איך אני מגיבה, מה קורה לי כשאני מאמינה למחשבה, "אני לא יודעת מתי אעלה שוב במשקל".

אני מנסה להחמיא לעצמי מול המראה בחנות כי מידה סמול נראית ממש אחלה. אני משכנעת את עצמי שזו המידה הנכונה כי עם מעיל הסווצ'ר במדיום יהיה יותר מסורבל. אני לא מעזה לחייך לעצמי ומרגישה מאוד מוחזקת. אני מחשבת האם אני מבזבזת כסף או לא. גם ככה זו לא קנייה יד שנייה אז עוד יותר יש לי נקיפות מצפון על הקנייה הזו. אני רק מציצה במראה ועושה כמו חצי סיבוב כזה אבל לא מאפשרת לעצמי להיות שמחה. אני גם מבקרת עת עצמי על זה שאני לא מבסוטית מעצמי, שאני לא מחמיאה ומחזקת אותי. מבקרת אותי על זה שאני מחלישה אותי ולא יודעת לשמוח ולהיות ברגע של שמחה. הפנים שלי מתכרכמות במצב כזה של חצי שמחה חצי ביקורת. אני מאוד זהירה והמחשבות שלי נודדות לכל השנים שבהן אני עולה ויורדת במשקל ומתוך זה אני מסתכלת על העתיד בזהירות וחושבת לעצמי מתי אעלה מחדש.

4. מי אהיה באותה הסיטואציה בלי המחשבה "אני לא יודעת מתי אעלה שוב במשקל".

אהיה קלילה מאוד, ארקוד בשמחה מול המסך, אסתכל לעצמי בעיניים. הכובד של הביקורת יתפוגג ורק השמחה תהיה שם. לא יהיה עתיד או עבר. רק הרגע וחופש ונשימה פתוחה.


היפוכים:

משפט- "אני לא יודעת מתי אעלה שוב במשקל".

היפוך לניגוד:

דוגמאות: אני יודעת מתי אעלה שוב במשקל.

וואי. המשפט הזה מרגיש חזק כחוסר אמונה בעצמי. ברור לי בתאים שאעלה במשקל. אני לא מסוגלת להיות לרגע באמונה שאני יכולה להישאר במשקל שאני רוצה. לא יכולה להישאר ברגע הטוב הזה ולא מאמינה לעצמי שיש לי יכולת להמשיך ולחיות בדרך החיים הזו שמאפשרת משקל שאני מרגישה נוח בו. מבחינתי אני ברגע קצר בזמן שאני בטוב ולא כדאי לי לשקוע בתוך הטוב הזה כי ברור לי שזה יתמוסס. ממש עצוב לי הגילוי הזה.

 

אז מה הלאה, איך להמשיך? מכאן אני יוצאת באופן מודע למשימתיות תכלס. אני מציבה לעצמי אתגר לעמוד מול המראה ולשמוח ולחייך ולהגיד לעצמי מחמאות בקול. יוצאת לדרך. אמן.

12 צפיות0 תגובות