לקראת המפגש הקרוב בנושא אשמה אני מרגישה הכי חזק משפטים כמו: "הבאת את זה על עצמך" ו"זו בחירה שלך" במובן השלילי, כלומר כשקורה משהו לא טוב. מצד אחד אני מבינה את חוק המשיכה, מכירה היטב את "חשוב והתעשר" של נפוליאון היל ואת אברהם היקס, וגם כמובן את "הסוד" שהוא די השלב הראשון של חוק המשיכה. כך שאני מתבוננת בדברים שקורים לי בעין מפוקחת יחסית.
לפני כמה שנים כשהייתי פוגשת משהיא עם קושי, הייתי חושבת בלב "היא הביאה את זה על עצמה", ועל מה זה עוד הצביע עבורי בצורה ישירה - "אם היא הביאה את זה על עצמה, היא אשמה". ישר אשמה. הרגשתי שהאשמה של האחר מרחיקה אותי מהגורל שלו, כל אשמה יש לה את המניפסט שלה. אבל יחד עם ההרחקה של האחר צברתי לאט לאט תודעה של "משהו כבד ייפול עלי כי אני לא אוכלת נכון, לא עצמאית כלכלית במאה אחוז, לא אמא המאה וכו'". כלומר הלך והצטבר אצלי גוש שסוחב פחד מהעונש על האשמה. מה אני אביא על עצמי?
בחקירה כאן אני נוגעת במקרה נורא ואיום שקרה לי ועבדתי עליו יחד עם קייטי. במקרה הזה אני מאשימה את עצמי על כך שהכלבה שהבאתי מהרחוב הרגה לי ארנבת ובנוסף על זה השארתי את הכלבה בהסגר וככל הנראה הרגו אותה אחרי עשרה ימים. אחד המשפטים שקייטי אומרת לי וגרמו לאשמה שלי קצת להתרכך היה "אם את צודקת והכלבה כבר מתה (לא ראית אותה מתה וכבר סיכמנו שאני לא יכולה לדעת את זה בוודאות), אז תשימי לב שהיא כבר לא סובלת ותראי כמה את ממשיכה לסבול". זה הקישור לאפשור שלי עם קייטי: https://thework.com/view-video/2022-05-17-ls-room/
בקורס מבוא לפסיכולוגיה למדתי שאנו זקוקים להמון מילים טובות כדי לפצות על נזיפה אחת. זה יחס בלתי יתואר. לא יודעת ולא מבינה למה המוח שלנו בנוי דווקא ככה. אם כן, השינוי במהלך השנים היה לעבוד במודע על הנושא של אשמה ואיך אני מעמידה מול הנזיפות העצמיות שלי כמות אדירה של מחמאות ומילים טובות. זה כמובן אפשרי.
ב"עבודה" של ביירון קייטי יש שלושה סוגי עסקים.
מתוך "לאהוב את מה שיש" עמוד 33.
"התעסקו רק בעניינים שלכם. אני מצאתי רק שלושה סוגי "עניינים" ביקום: שלי, שלך ושל אלוהים (פירוש המילה אלוהים מבחינתי הוא "המציאות". המציאות היא אלוהים, כי היא שלטת. לכל מה שמחוץ לשליטתי, לשליטתך או לשליטתו של כל אחד אחר, אני קוראת עניינו של אלוהים).
חלק ממה גדול מן המתח שאנו חווים נובע מהעובדה שאנו מתעסקים בעניינים לא שלנו. כשאני חושבת: "אתה צריך למצוא עבודה, אני רוצה שתהיה מאושר, אתה צריך להגיע בזמן, אתה צריך לדאוג לעצמך יותר", אני מתעסקת בעניינים שלך. כשאני מודאגת מרעשי אדמה, משטיפונות, ממלחמה, או ממועד מותי, אני מתערבת בענייניו של אלוהים. אם במחשבתי אני מתעסקת בענייניך או בענייניו של אלוהים, התוצאה היא פירוד...
לחשוב שאני יודעת מה טוב יותר בשביל מישהו אחר - זה להיות מחוץ לעניינים שלי. גם אם אני עושה זאת בשם האהבה, זוהי יהירות לשמה. התוצאה היא מתח, חרדה ופחד...
הבנה מספקת של שלושת סוגי העניינים בעולם והתעסקות רק בעניינים שלכם ישחררו את חייכם באופן שאינו ניתן לשיעור. בפעם הבאה שבה תרגישו מתח, לחץ, או אי-נוחות, שאלו את עצמכם בעניינים של מי אתם מתעסקים במחשבתכם ויכול להיות שתפרצו בצחוק! השאלה עשויה להחזיר אתכם לעצמכם".
העבודה
בגלל שקייטי מבקשת כמה שיותר לחקור אחרים מתוך הידיעה שתמיד אמצא באחר גם את עצמי, בחרתי כאן סיטואציה בה האשמתי מישהי אחרת.
סיטואציה בהרחבה:
לפני כשנה חיפשתי ארנב שיהיה חבר לארנבת שלי. יצרה איתי קשר מיכל ואמרה לי שיש לה ארנבון אנגורה למסירה. כשהגעתי אליה ראיתי ארנבון עצום, כולו פרווה. היא אמרה שהוא לא צריך טיפול מיוחד ומידי פעם היא מספרת אותו עם מספריים. זמן מה לאחר שלקחתי אותו הבנתי שהוא מלא ברסטות ענקיות ושהוא צריך תספורת רצינית כל חודש וחצי מקסימום. התספורת הראשונה ערכה כמעט ארבע שעות אצל ספר מומחה לארנבונים.
סיטואציה לחקירה: לפני שנה וחצי אני מאמצת את רוברט ומיכל אומרת לי שהפרווה בסדר ושהוא לא צריך טיפול מיוחד. אחרי כמה ימים אני מבינה שהוא גוש רסטה.
משפטים אפשריים לחקירה מתוך דף "שפוט את רעך":
סעיף 1. אני מאשימה את מיכל כי היא גרמה לרוברט לסבול.
סעיף 2. אני רוצה שמיכל תגיד לי את כל האמת.
סעיף 3. מיכל הייתה צריכה לספר את רוברט בזמן.
סעיף 4. אני זקוקה שמיכל תכין אותי למה שצפוי לי מבחינת טיפול.
סעיף 5. מיכל שקרנית, מניפולטיבית, מזניחה, רעה.
סעיף 6. אני לא רוצה לחוות שוב לעולם שמזלזלים בי בצורה כל כך בוטה על ידי שקרים.
משפט ראשון לחקירה:
(בסעיף 1 מורידים את החלק הראשון וחוקרים את החלק השני של המשפט.)
מיכל גרמה לרוברט לסבול.
תהליך החקירה:
1. האם זאת האמת? כן.
2. האם אני יכולה לדעת בוודאות שזאת האמת? לא.
3. איך אני מגיבה, מה קורה לי כשאני מאמינה למחשבה "מיכל גרמה לרוברט לסבול"?
אני מנסה להגן על מיכל במחשבה שלי כי היא כל הזמן אמרה לי כמה היא אוהבת את רוברט וזה לא נראה לי הגיוני להתייחס ככה למישהו שאוהבים. אני בעצמי מתכחשת למצב שלו ולמרות שאני מרגישה את גושי הרסטות אני לא מיד מתקשרת ושואלת על ספרים או מחפשת מידע בנושא. נוח לי לא לחשוב על המצב הזה בימים הראשונים. אני נעה בין חיבה למיכל והבנה לכך שהיא עמוסה עם תינוקת בת יומה לבין זה שהיא לא דאגה לרוברט לתספורת ראויה לפחות כמה חודשים. עכשיו זה מרגיז אותי שנתתי למיכל כל כך הרבה נקודות זכות זה גורם לי להרגיש מוקטנת, אחת ש"לא נעים לה" להגיד ואפילו לחשוב את האמת. אולי אם לא הייתי מתחבאת מאחורי הנחמדות שלי, הייתי מבקשת ממנה להשתתף בעלות התספורת. ברגע האמת אני לא אומרת לה כלום. אני רק רומזת בהודעות על כך שיש לו המון פרווה. בפנים אני לא מאמינה שהיא שיקרה לי ככה, אני רוצה להאמין שהיא לא ידעה או לא חשבה שהמצב שלו לא טוב. ושהיא לא חשבה שזה משהו דגול. אבל אני גם כועסת נושא, ומאוכזבת ממנה וממני. ממנה על שלא אמרה את האמת והציגה את עצמה כאישה דאגנית ואוהבת.
כשאני מאמינה למחשבה "מיכל גרמה לרוברט לסבול" אני נמצאת בעסק של מיכל ושל רוברט ובכל מקרה לא בעסק שלי ואין לי איך לשנות את מה שקרה. אני מוטרדת ממשהו שהיה ואין לי כל נגיעה אליו. רוברט מתנהג אותו דבר עם או בלי הרסטות. יכול להיות שבאמת היא הייתה מודעת למצב שלו. אני גם מתעסקת בעסק של אלוהים. לא גרתי איתם ואני לא יודעת איך מיכל התייחסה לרוברט למעט עניין הפרווה.
כשאני מאמינה למחשבה "מיכל גרמה לרוברט לסבול" אני מרוויחה (המחשבה הזו משרתת אותי) את תחושת ההרואיות שלי על זה שהצלתי אותו ממנה. אני מתייהרת על כך שאני יותר טובה ומתסכלת עליה בהתנשאות. החלום שלי היא להיות שותפה בחווה שמצילה ומשקמת בעלי חיים, בזה שאימצתי את רוברט מבית שלא התאים לו ולא טיפלו בו כראוי, אני מספרת לעצמי שהצלתי אותו ולא רק שאימצתי אותו.
כשאני מאמינה למחשבה "מיכל גרמה לרוברט לסבול" אני כל הזמן משווה וחושבת בפינג פונג על המוות הנוראי של גריי הארנבת שלי שנטרפה על ידיי כלבה אצלי בבית כמה ימים קודם לכן באשמתי! ואני מרגישה שבאיזה שהוא מקום זה מנחם שיש עוד מישהו שלא מטפל בחיות שלו במאה אחוז. אני קצת קצת מסירה את האשמה האיומה שלי על מה שקרה לארנבת ולכלבה בגללי. זה כואב.
4. מי אהיה באותה הסיטואציה בלי המחשבה "מיכל גרמה לרוברט לסבול"?
אני מרגישה בגוף שאאמץ את רוברט הענק ללב שלי. הוא יהיה רק שלי וכבר לא יהיה יותר של מיכל ושלי. אדאג לו בלי ההשוואות והציפיות שאני מריצה בראש. ההחלטות שלי, החיפוש אחר ספר מתאים, יגיעו הרבה יותר מהר וחלק וזה יהיה לטובתו. וגם לטובתי הנפשית. אני מרגישה שאני כל כך אוהבת אותו בלי שאני מצמידה אותו למיכל, לעבר שלו. אני יותר מסתכלת לו בעיניים. בלי המחשבה "מיכל גרמה לרוברט לסבול? אני מסתכלת על מיכל בניטרליות ופחות באשמה. אני מודה לה על שמצאה אותי, היא חיפשה לו בית אוהב ומתאים ומצאה. אני נזכרת שהיא כן הסתכלה עליו באהבה וסיפרה לי מה הוא אוהב. אני זוכרת גם כמה היינו בקשר בשבועות הראשונים בגלל שרוברט ואבואלה לא הסתדרו.
היפוכים:
משפט- " מיכל גרמה לרוברט לסבול."
היפוך לניגוד:
"מיכל לא גרמה לרוברט לסבול". דוגמאות?
מיכל חיפשה לרוברט בית טוב, מיכל אמרה שסיפרה אותו עם מספריים, מיכל דאגה לעתיד של רוברט ולא השאירה אותו אצלה לסבול בכלוב למשל.
היפוך לאחר:
"אני גרמתי לרוברט לסבול". דוגמאות? לא בדקתי מיד מה צריך לעשות עם כל הפרווה ולקח לי כמה שבועות למצוא לו ספר. למרות הניסיונות שלי, לא הצלחתי למצוא דרך לחבר בין רוברט לאבואלה ולכן הוא חיי בנפרד מעוד ארנבת זמן כל כך ארוך.
"אני גרמתי למיכל לסבול". דוגמאות? המשכתי לכתוב לה על הקשיים שלי עם רוברט למרות שהיא כבר מסרה אותו וזה היה ברור שלא תיקח אותו בחזרה. המשכתי להתעקש על זה שיהיה לה אכפת ממנו למרות שזה בכלל לא העסק שלי וסתם גרם לה לצער בלי שהיא יכלה לעשות משהו.
היפוך לעצמי:
"אני גרמתי לסבל לעצמי": וגם "במחשבות שלי אני גרמתי לסבל לעצמי":
דוגמאות: כל הזמן חיפשתי נחמה וישועה ממיכל. כאילו שאם הוא היה אצלה אז היא תדע מה לעשות או שהיא תמצא פיתרון עבורי ותעזור לי לצאת מהמצב שנקלעתי אליו. במקום לחתוך ולחשוב קדימה, חיפשתי פתרון בעבר, אצל מיש לא מצאה פתרונות והעדיפה למסור את רוברט. בזמן הזה הייתי יכולה להתקדם בעצמאות במקום להשאיר את הזנב המשתרך של התלות הלא הגיונית שלי בה.
- כדי לקצר כאן, אני עובדת לסעיפים 5 ו 6 בדף שפוט את רעך -
סעיף 5. אחפש מילה הופכית ואחפש לה דוגמאות. לאחר מכן אבדוק איך אני מתאימה לתיאור שכתבתי:
מיכל שקרנית, מניפולטיבית, מזניחה.
מיכל כנה כי היא אמרה שהיא לא יכולה לטפל ברוברט יותר ולתת לו מה שהוא זקוק לו, חד משמעית כנה. אני שקרנית, מפני שלא דיברתי איתה על עניין התספורת ולא ביקשתי שתשתתף איתי בתספורת הראשונה. בראש שלי כל הזמן האשמתי אותה.
מיכל ישרה, היא אומרת שאפשר לספר במספריים וזה נכון כשאין עדיין הרבה שיער. אם מרגילים את הארנב זה יכול להיות פתרון טוב. אני מניפולטיבית מפני שאני מנסה כל הזמן לגרום לה לראות כמה אני עושה עבורו וכמה זה קשה לי ובחפירות שלי אני מצפה לעזרה.
מיכל מטפחת בגלל שהיא מחפשת לרוברט בית מתאים. היא נותנת לו אוכל וחציר ומקום טוב לחיות בו עד שהיא מוצאת אותי ולא פשוט שוכחת אותו באיזה כלוב בפינת הבית. אני מזניחה כי אני מחכה הרבה זמן עם התספורת, אינ לא יודעת איך לאכול את המצב הזה ומפחדת מהוצאה כספית ענקית שיהיה לי קשה לעמוד בה.
סעיף 6. אני לא רוצה לחוות שוב לעולם שמזלזלים בי בצורה כל כך בוטה על ידי שקרים.
אני מצפה בכיליון עיניים לחוות שוב שמזלזלים בי בצורה כל כך בוטה על ידיי שקרים.
אני מקווה שכך אוכל לעצור ולבדוק איך אני יכולה למצוא בעצמי את הכוח הפנימי להתמודד עם המציאות בלי ההרגל והצורך שישתתפו איתי בקושי ובלי לחפש משהוא אחר שימצא פתרון. אני מצפה להזדמנויות להרגיש בטוחה בעצמי ובהחלטות שלי ולפעול ביותר עצמאות. אני מצפה לזהות במצבים כאלה הזדמנות לטפוח לי על השכם ולראות שאני יכולה לעשות כל מה שרק ארצה בלי להתבכיין ולהרגיש נזקקת.
